בשיעור הפעם יספר אורי את הסיפור של כלכלת המזון המקומית, איך ישראל הפכה מכלכלת
מזון שיתופית וקואופרטיבית ל"קלקלת" מזון ריכוזית ומקוטבת. וינסה להסביר מה ההתנהלות
התזונתית שלנו במלחמת חרבות ברזל מלמדת עלינו ואילו אפשרויות היא יוצרת לשיקום שרשרת המזון.
אורי מציג בפנינו בחינה של ארבעת שלבי יצירת בטחון תזונתי בזמן מלחמה, אך קודם- בזמן שלום.
מהלכים מדיניים של תמיכה ופיתוח אשר ייצרו מערכת תומכת לחברה מזינה, מוזנת, מייצרת וצורכת.
שלב ראשון- הזנה.
שלב שני- תמיכה בחקלאות ובחקלאים.
שלב שלישי- שווקים מקומיים, צרכנות ישירה.
שלב רביעי- צמצום בזבוז מזון וניצול פחת.
ולבסוף, מה הן הפעולות שאנחנו יכולים לעשות כדי לתמוך בכך?
